נתינה אין סופית מתחילת המלחמה לכול דורש.

החסד והעשייה במעלות התחילו מהרגע הראשון, צריך לזכור שאנשים הוקפצו למלחמה באמצע חג בלי יותר מידי אמצעים ובגדים.

# כבר ביומיים הראשונים הגיעו לאזור חיילים וכל הקהילה התגייסה לעוגות, פינוקים, מגבות וכלי רחצה.

# באותו לילה ניהיה חורפי וירד גשם ואנשים החלו לתרום שמיכות ושקי שינה.

# מאותו יום החל פרויקט  חלוקת כריכים לחיילים

# במקביל הגיעו למעלות  כ 15 משפחות מפונים מהדרום, התארחו במלון שיר למעלות תקופה ארוכה.. כל התושבים נרתמו לעזור ( בכביסות, שמירה על הילידים, תרומות בגדים וצעצועים, עוגות, מפגשים, תוכניות) 

חנויות הבגדים של מעלות פתחו במיוחד ותרמו לתושבים לפי צרכיהם האישיים… 

מלבד קניות של בוקסרים גופיות פנסים מטענים וכל בקשה שבקשו נלכדנו וקנינו בכסף פרטי.

# ואז הגיע שבת ראשונה של המלחמה.. ופה לספר בפירוט על הפרוייקט

אחת המתנדבות מספרת "הבן שלי והאחיין שלי הגיעו מיד לשרת בצפון. הם אמרו שאין אוכל והגיע אוכל מהקיבוצים והאוכל לא כשר"  מה אימא יהודייה עושה באופן מיידי כשלבן שלה אין מה לאכול …. שולחת לכול הגדוד..

שאלתי על מספר החיילים ,

"קניתי המון לחמניות, עמדתי עם הבנות שלי טיגנו המון שניצלים והכנו לחמניות ושניצלים. אחותי הצטרפה להכנות אוכל.. וכך התגלגל שהיא ואני ארגנו אוכל לשלוח לחיילים שיהיה אוכל כשר.

בהמשך כשהצבא התחיל להזרים אוכל סביר  עברנו להכנת אוכל לשבת ( עד היום,,)

כ1500 מנות בשבוע. כרגע יש כ700.( לפי מס הבקשות).

במקביל נשים אחרות ותלמידים הכינו כריכים במשך חודשים יום יום לחיילים בשעות הבוקר המוקדמות.

כשראינו שהנטל הכלכלי כבד התחלנו באיסוף תרומות

חלקן מהקהילה עצמה, חלקן מבני משפחה, בכל הארץ ולאחרונה התחלנו לקבל תרומות מחו"ל שאנשים אמריקאים מהקהילה דאגו לנו."

כמובן שכמויות החסד לא הסתיימו רק בהכנת אוכל לחיילים. נוצרו חמל'ים

מרקים בסירי ענק שנשלחו כול ערב.

פיצות,

עוגות.

הפרשות חלה לזכותם של החיילים,

לכביסות והמקלחות לחיילים בכל התקופה

ביקורים והפינוקים  הקטנים  לחיילים במשך כל התקופה

עזרה לנשות המילואים בתוך מעלות

הכנת המקלטים והעזרה לאנשים בתוך מעלות

ערבי פיצות,

פתיחת בתים לחיילים ולמשפחותיהם,

כיסוי לגשם

מדים, נעלים צבאיות, טרמפים.

השינוע, מישה מורה לנהיגה בגמלאות היה מתייצב כול יום שישי ונוסע בכול מזג אויר בכול מצב בטחוני לעמדות הכי מרוחקות על גבול הצפון לחלק את האוכל לחיילים.

היו עוד המון אנשים.. בני עקיבא, מעונה, כפר ורדים. החסד ושיתופי הפעולה חצו את כול המגזרים.

האחדות, האהבה, האכפתיות והשמחה בעשייה המשותפת הפיצה אור גדול באזור.

בעזרת השם הנעדרים יחזרו לביתם במהרה, החיילים הפצועים יקומו על רגליהם, והחיילים יסיימו את מלאכת הקודש שלהם, בעזרת השם יתברך, בניצחון שלם.

מילים בחרוזים ממתנדבת שבחרה להישאר בעילום שם.

ביום שלישי בשבוע